ביסוס תביעה בגין ליקויי בנייה על חוות דעת הנדסית מנופחת 

לרובנו, רכישת דירה היא הרכישה הגדולה ביותר שנעשה במשך חיינו, ואולי אף המרגשת ביותר. לאחר שנדדנו ממתווך למתווך ומדירה לדירה, התאכזבנו מתחזוקת המבנים והדירות בפרט ושמענו תיאורים שלא היו מביישים את ארמון בקינגהאם (רק כדי לגלות ארמון בהארלם), החלטנו כי מוטב שנתכבד ונרכוש דירה מקבלן.
רק לאחר שצלחנו את מסלול המכשולים שבדרך גילינו שקנינו חתול בשק. ומה עושים?

עצרנו הנשימה, הידקנו החגורה, לקחנו משרה שניה, לווינו מהדודה, פרענו הירושה (שטרם הגיעה) - ויצאנו לדרך ארוכה.
שילמנו למתווך, שילמנו לקבלן, שילמנו לעורך דינו של הקבלן, שילמנו לשמאי מטעם הבנק למשכנתאות, שילמנו דמי ביול, שילמנו דמי תשריט, דמי רישום, מס רכישה וכמובן - שילמנו למאכר כדי לרשום הדירה בזמן השביתה. הכל למען הרגע המיוחל - ה מ פ ת ח.
מפתח (ללא מחזיק מפתחות) - ואוסף בעיות. הדלת לא נסגרת, הקיר לא ישר, הצינור סתום והכיור עקום. אז מה עושים?

קודם כל, עורכים חנוכת בית ומזמינים את כולם, את הדודה ואת הסבתא שהורישה ואת הקבלן. יושבים ביום שישי לארוחת ערב דשנה, ואז מופיע הבן נוטף מים מפני שהברז שוב נשבר. אז נופל דבר: נתבע את הקבלן.

נאמר לנו כי תובענה בגין ליקויי בנייה ראשיתה בהזמנת מהנדס בנייה אשר עורך חוות דעת הנדסית לעניין ליקויי בנייה. עובר לו המהנדס המלומד מחדר לחדר כשבידיו מטר, פלס ומכשירים נוספים לגילוי אי-אלו חייזרים, מגרד בראשו וזועק "גוואלד! צריך לקחת את הרשיון לקבלן הזה!". כעבור שבוע-שבועיים מתקבלת חוות דעת מלומדת ביותר, 18 עמודים, 28 סעיפים ו-38 נספחים. סך כל הנזק 220,000 ש"ח, קצת למעלה מרבע הדירה, או שוויה של מכונית וולבו חדשה.
שוב יושבים ביום שישי ומגרדים בראשנו - איך נמשיך, או ליתר דיוק: מתי נקבל את הוולבו מהקבלן המנוול? לאחר שבדקנו והתרוצצנו החלטנו לקחת עורך דין צעיר ומלא מרץ, על מנת שנוכל ללכת ולבחור צבע לוולבו.
כלאחר כבוד ובקול תרועה רמה הוגשה התובענה לבית המשפט, לא לפני שנפרדנו מ-2.5% משווי התובענה, לטובת אגרת בית המשפט.

חלפו עברו 30 יום וזומנו למשרד של עורך הדין הצעיר והנמרץ, אשר העביר לנגד עינינו בחטף את כתב ההגנה על נספחיו, המביא בין היתר חוות דעת הנדסית מטעם הקבלן, המסכמת נזקים שאינם עולים על 2,200 ש"ח. הייתכן? נזעקנו לצעיר.
עורך הדין המלומד מרגיע בחיוך רחב ומודיע: "חכו. בית המשפט ימנה מומחה ניטרלי ולפחות שלושת רבעי וולבו - נקבל".
עובר לו חודש, חולפים חודשיים, עובר לו הצעיר משרד, יוצא למילואים וגם חוזר, חולפת הפגרה, חולפות גם השביתות, חולפים החגים, נולדים ילדים - ולבסוף מגיע הרגע המיוחל.
כלאחר כבוד אנו נקראים אל משרדו של עורך הדין, אשר מבקש לבצע סידורים אחרונים לפני מתן פסק הדין. ממש כמו לפני טיסה, כך הרגשנו. נעלה לבית המשפט, נגיש הסיכומים וננחת עם פסק הדין.

אכן נחתנו.

"תביעתם של התובעים בשל ליקויי בנייה נתקבלה בשיעור של כ-12% מתוך סכום התביעה. עם זאת, חויבו התובעים בתשלום הוצאות משנקבע כי מלכתחילה דובר בתביעה "מנופחת" ומוגזמת, אשר נוהל באופן מניפולטיבי וחסר תום-לב. הגם שהגשת תביעות "מנופחות" בתחום ליקויי הבנייה הינה שכיחה, עדיין חובה על בית המשפט לשדר מסר חד-משמעי של דחייה וגינוי כלפי סוג זה של תרבות משפטית. מלבד היותן בלתי הוגנות בעליל כלפי הצד הנתבע, תביעות כאלה גם מייקרות מאוד את עלות התהליך השיפוטי גם בהיבט של מערכת בתי המשפט. כך, העסקתו של שופט "במשרה מלאה" בתיק, כשכל עבודתו מתמצה בזיהוי ה"פסולת" העובדתית או המשפטית, השלכתה והכרה ברכיב שולי בלבד כמוצדק, פוגעת ביכולת ליצור מערכת שיפוט יעילה. על התובעים לשלם הוצאות משפט לנתבעים בסך 8% מתובענתם".

חבות המומחה בגין תוצאות ההליך המשפטי

למצער, אין זה פסק דין יחיד מסוגו. יחד עם זאת ייאמר מיד, כי לרוב אין בתובעים עצמם כל אשם של ממש, שהרי המהנדס - ולא הם - ערך את חוות הדעת. יתרה מזאת, התובעים אף לא ביקשו חוות דעת מנופחת או מוגזמת.

חוות דעת הנדסית אשר עליה נבנו "בניינים באוויר" גורמת נזק כלכלי כבד לתובעים, אשר שילמו במיטב כספם את שכרו של המהנדס כשערך את חוות הדעת, כשהתייצב לסיור שערך המומחה מטעם בית המשפט וכשהגיע לדיון בבית המשפט, את אגרת פתיחת התיק בבית המשפט (כאמור, 2.5% משווי התובענה) ואת שכר הטרחה של עורך הדין, הנע בין 5% ל-15% משווי התובענה.

מכאן תעלה שאלת חבות המומחה כלפי מזמין העבודה או מזמין חוות הדעת בגין תוצאות משפט אלו.

כשמדובר במזמין ובקבלן עצמאי (המהנדס דנן), בבואו של בית המשפט לבחון את שאלת חבותו של מזמין העבודה, עליו לדון במערכת היחסים הקיימת בין הצדדים. לשם כך על בית המשפט לבחון את מכלול העובדות הרלוונטיות לעניין ולבסס את מסקנתו על התמונה הכוללת המתקבלת מהן.

פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מטילה על המעביד אחריות שילוחית לעוולות עובדו, ועל השולח - לעוולות שלוחו. אחריות זו מוטלת רק מפני שבין הצדדים מתקיימים יחסי עובד ומעביד (או שולח ושלוח), ואינה מתקיימת כשהמועסק הוא קבלן עצמאי או מהנדס, מפני שלמזמין העבודה אין אפשרות לכוון את פעולתו של המהנדס, ויכולתו למנוע את הנזק הנגרם על ידי המהנדס - מועטה.
בעוד המהנדס הוא בעל המומחיות, אין למזמין מידע על היקף הסיכון הכרוך בעבודה המהנדס, ועל כן אינו יכול לשקול את הנזק או לפזרו כראוי.
המזמין נושא באחריות שילוחית רק כאשר הוא עצמו ביצע עוולה באמצעות המהנדס, או שהמהנדס הפר את חובתו של המזמין כלפי הניזוק.

זהירות סבירה, מיומנות סבירה

השאלה תהיה, אם כן, מה טיבן של זהירות סבירה ומיומנות סבירה הנדרשות ממהנדס. בהיעדר יכולת אובייקטיבית לצפות כי שילוב נסיבות מסוימות יגרום לנזק אין חובה לצפות זאת, ובהיעדר חובת ציפייה אין רשלנות ואין אחריות בנזיקין.
אין חולק כי על עורך חוות דעת הנדסית חלה חובה לצפות כי מזמיני חוות הדעת יבקשו להשתמש בחוות דעתו המקצועית ועל כן עליה לעמוד איתן. צפוי גם, כי חוות הדעת תעמוד לביקורת של מומחה מטעם בית המשפט ולביקורת שיפוטית.

המבחן בו בוחן בית משפט חוות דעת הוא שימוש במיומנות ובזהירות של מומחה מן השורה באותו תחום, כלומר, הסטנדרט המקובל על בעלי מקצוע מסוג זה באותה עת.
בעל מקצוע חב חובה שלא להתרשל בהכנת חוות דעת מקצועית. יש לצפות, כי עורך חוות הדעת הוא יודע על הוראות החוק הרלבנטיות למילוי חובתו כראוי, כגון חוק הבנייה, והתקנות שהותקנו על פיהן.

כדאי לפנות לקבלן

הפסיקה באנגליה הכירה באופן חד משמעי בחובת הערכת עלות ביצוע (תיקון או בנייה בפועל), ונקבע כי בטעות משמעותית בהערכה זו יש כדי רשלנות.

בנסיבות אלה מומלץ כי בעלי הדירות לא ייחפזו בהגשת תובענה לבית המשפט, לפני ש"הנתבע" הגיב למכתב דרישה לתיקון הליקויים, המבוסס על חוות הדעת שתוגש מטעמם לבית המשפט במסגרת התובענה.

הנסיון מוכיח, כי המצאת חוות הדעת לקבלן או ליזם לפני הגשת תובענה מועילה במישורים רבים:
? הקבלן עשוי למהר לתקן את מחדליו על מנת להקטין את הנזק ולצמצם את המחלוקת.
? הקבלן עשוי להגיב במכתב המלווה בחוות דעת מטעמו, אשר ניתן להעבירה לעיון לעורך חוות הדעת של התובעים ולערוך "מקצה שיפורים" בהתאם. בגישה זו ייחשפו התובעים לפנים אחרים של חוות הדעת הסובייקטיבית מטעמם עוד לפני שהוגשה תובענה, וכך יהיה להם קל יותר להעריך את הסיכונים, על מנת להימנע מניהול תיק דרמטי בשווי מכונית יקרה שיסתיים בפיצוי בשווי אופניים.

הפסיקה מלמדת כי בדיני נזיקין מטרת הפיצוי היא להשיב המצב לקדמותו, ולא לאפשר לצד אחד להתעשר על חשבון הצד השני.
יחד עם זאת, אין חולק כי לרוב נגרמת לתובעים עוגמת נפש רבה בשל אי תיקון ליקויים (ובעיקר ליקויי רטיבות) במועד או בכלל. ניתן להיפרע בגין ראש נזק זה, אך לרוב נפסקים כפיצוי בשל כך סכומים לא גבוהים, בדרך כלל בסך מאות שקלים או אלפים בודדים של שקלים (בניגוד למקובל בחו"ל, שם נפסקים עשרות ומאות אלפי שקלים).

לנקוט משנה זהירות

הנסיון והפסיקה מלמדים, כי עורך הדין נושא באחריות מקצועית כלפי לקוחותיו, בבואו למלא את תפקיד היועץ המשפטי בעריכת תובענה. על מנת להישמר מרצונו העז של עורך הדין להגיש תובענה בהקדם האפשרי ולהישמר כפליים מרצונם העז של התובעים להביא את דרישותיהם הכספיות בפני בית המשפט, מצאתי לנכון להביא בפניכם כמה הוראות חוק בסיסיות, אשר מומלץ מאוד לתת עליהן את הדעת.

חוק המכר (דירות), תשל"ג-1973:
? תקופת בדק הינה התקופה הקבועה בתוספת שתחילתה בעת העמדת הדירה לרשות הקונה ועד שנה ממנה.
? סעיף 4ב - זכות תיקון ואי התאמה - "התגלתה אי התאמה או אי התאמה יסודית הניתנות לתיקון, על הקונה לתת למוכר הזדמנות נאותה לתקנה, ועל המוכר לתקנה תוך זמן סביר"

חוק חוזה קבלנות, תשל"ד-1974, סעיף 3 - פגם:
"(א) לא היו המלאכה או השירות בהתאם למוסכם (להלן - פגם), על המזמין להודיע לקבלן על הפגם זמן סביר לאחר שגילה אותו או שהיו עליו לגלותו, ואם הפגם ניתן לתיקון - לתת לקבלן הזדמנות נאותה לתקנו.
(ב) אין המזמין זכאי להסתמך על הפגם -
(1) אם לא קיים את המוטל עליו לפי סעיף קטן (א)
(2) אם בא הפגם מסיבה שהמזמין אחראי לה"

טיזרים:
1. חוות דעת הנדסית אשר עליה נבנו "בניינים באוויר" גורמת נזק כלכלי כבד לתובעים, אשר שילמו במיטב כספם
2. פקודת הנזיקין [נוסח חדש] מטילה על המעביד אחריות שילוחית לעוולות עובדו, ועל השולח - לעוולות שלוחו. אחריות זו אינה מתקיימת כשהמועסק הוא קבלן עצמאי או מהנדס, מפני שלמזמין העבודה אין אפשרות לכוון את פעולתו של המהנדס
3. מומלץ כי בעלי הדירות לא יגישו תובענה לבית המשפט לפני שהנתבע הגיב למכתב דרישה לתיקון הליקויים, המבוסס על חוות הדעת שתוגש מטעמם לבית המשפט
4. לרוב נגרמת לתובעים עוגמת נפש .....

במאמר זה השתדלתי , ככל הניתן להביא מדברי פסק הדין ו/או הפסיקה באופן ישיר , יחד עם זאת כל המידע במאמר זה הינו מידע כללי בלבד , ואין בו כדי להוות מתן יעוץ ו/או לשמש כחוו"ד משפטית . המחבר / עורך לא ישאו באחריות כלשהיא כלפי הקוראים ו/או מי מטעמם . הקורא הנכבד ו/או מי מטעמו נדרשים לקבל יעוץ משפטי לפני כל פעולה הקשורה לאמור לעיל , הכל לפי נסיבות כל עניין ומאת מי שהורשה עפ"י כל דין ליתן יעוץ .
( © כל הזכויות שמורות )